סמינר מחלקתי: החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד

מפגש ראשון, 30.11.16 

ד"ר דניאל וייס, אוניברסיטת קיימברידג' 

מגיב: פרופ' ישי רוזן צבי 

"Paul, the Heart, and the Yetzer Hara: rabbinic anthropology and Christians’ transformed capability not to sin"
In this presentation, I argue comparative juxtaposition of the letters of Paul with the classical rabbinic conception of the yetzer hara – including its interaction with human willing and transgression, its relationship with law/Torah, and its promised messianic uprooting – can illuminate Pauline thought in new ways. Through this comparison, we will see that Pauline and classical rabbinic thought, although outwardly appearing to be in opposition to one another, turn out to be in agreement that the Torah is not capable of fully uprooting the yetzer hara, and that this transformation can occur only through God's messianic intervention. As such, the primary difference between the rabbis and Paul turns out to be not primarily in the realm of concepts, but rather in the realm of temporal judgments, i.e., whether the messianic age has or has not arrived. Accordingly, Paul can be understood as presenting those in Christ as having already experienced the messianic uprooting of the yetzer hara that the Torah/law was not able to accomplish, thus rendering Christians capable of acting and willing in a manner that is 'free from the power of sin'. Daniel H. Weiss is the Polonsky-Coexist Lecturer in Jewish Studies in the Faculty of Divinity at the University of Cambridge. His research examines the intersection between philosophical thought and classical Jewish texts, and he is the author of Paradox and the Prophets: Hermann Cohen and the Indirect Communication of Religion, published by Oxford University Press. In addition, he is actively involved various forms of inter-religious research and dialogue via the Cambridge Inter-faith Programme and the practice of Scriptural Reasoning.

מפגש שני, 28.12.16 

ד״ר אלי שיינפלד, אוניברסיטת תל אביב

מגיב: פרופ׳ רון מרגולין

"הסכנה השניה גדולה מן הראשונה": רש"ר הירש ורוזנצווייג על פילוסופיה יהודית ושאלת האנטרופומורפיזם
שאלת מעמדה של השפה האנטרופומורפית בתורה היא אחת הסוגיות התיאולוגיות המרכזיות בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. בהרצאה זו אבקש לגעת באופן בו סוגיה זו נידונה בפילוסופיה היהודית המודרנית, ובפרט אצל רש"ר הירש ורוזנצווייג. באמצעות בחינה זו אנסה להראות כיצד הוגים אלו משתחררים מפרדיגמה פילוסופית מסוימת ששררה בפילוסופיה היהודית הימי ביניימית (ובפרט אצל הרמב"ם), תוך שהם פורצים דרך חדשה עבור המחשבה היהודית, שאת שורשיה ניתן למצוא יותר בהרמנויטיקה המדרשית מאשר במחשבה התיאורטית.

אלי שיינפלד קיבל את הדוקטורט שלו מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ב- 2009. ב- 2014-2015 היה עמית ברקוביץ בבית ספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק,  וב 2015-2016 שהה כפוסט דוקטוראנט במרכז כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה. החל מ- 2016 ד"ר שיינפלד מלמד פילוסופיה יהודית ופילוסופיה קונטיננטלית במרכז האקדמי שלם. ב- 2007 התפרסם ספרו הראשון, "פלא הסובייקטיביות: עיון בפילוסופיה של עמנואל לוינס", בהוצאת רסלינג, וב- 2017 עתיד להתפרסם ספרו השני, "האפולוגיה של מנדלסון: קריאה ב'ירושלים'" בהוצאת וורדיה (בצרפתית). במחקרו שיינפלד עוסק ביחסי הגומלין שבין פילוסופיה כללית לפילוסופיה יהודית, ובמסגרת זו הוא עוסק בימים אלו במחקר על שאלת הנחמה בפילוסופיה ובמקורות היהדות.

ההשתתפות בסמינר לתלמידי התואר השני והשלישי בחוג חובה.