בעת האחרונה סדרת אירועים ותהליכים, חלקם בלתי תלויים או נדמים ככאלו, מתגבשים לכדי מה שנראה כמשבר באקדמיה הישראלית: מקיצוצים תקציביים נרחבים, ועד ריקון סמכויות המל"ג מתוכן (תהליך הקמת האוניברסיטה באריאל הוא דוגמא פרדיגמטית); מקריאות להחרים את האקדמיה בישראל, המלוות בטענות-נגד הרואות בהן "עירוב הפוליטיקה עם המדע" הפוגע ב"מדע האוניברסלי […] שיודע בכל עת לחבר בין אנשים מעמים שונים, לאום ודעה פוליטית"*, ועד התערבות ממשלתית בעניינים אקדמים הכוללת ניסיון לסגירת מחלקות שלמות או לפיטורי חברי סגל. תהליכים אלו מצטרפים הן לתהליכים גלובליים, במסגרתם עוברת האוניברסיטה שינויים מרחיקי לכת, והן לשינויים רוחביים בחברה הישראלית, המציבים איומים מקבילים על אתרים נוספים ליצירה וסירקולציה של ידע – מרכז המחקר של הכנסת, בתי המשפט, התקשורת, מערכת החינוך ועוד.
ב-5-6 בינואר 2014 נקיים באוניברסיטת תל אביב את הכנס "ידע בעת הזאת," המבקש לבחון את תחושת המשבר באקדמיה, לצד אתרים אחרים של יצור והפצת ידע.
הכנס יעסוק בתנאים החומריים, המוסדיים, האידיאולוגיים והפוליטיים של ייצור הידע בעת הזאת. בין השאר נבחן סוגיות כדוגמת הפרטה ומיסחור של אוניברסיטאות ציבוריות; אופני העסקה באוניברסיטאות; היחסים המוסדיים בין אוניברסיטאות לממשלות; מתיחת גבולות דיסציפלינאריים, שמירתם ופריצתם; אופני גיוס תקציבי מחקר והשפעתם על מושאי ומתודולוגיות המחקר; הפיכתם של מושאי מחקר מסוימים (או מתודולוגיות מחקר מסוימות) לטאבו או ל"לא רלוונטיים" באמצעות סימונם כ"לא מדעיים" וההירארכיות (הפוליטיות? המדעיות?) בעולם הידע. נבקש לשאול האם ניתן לאפיין את הרגע הנוכחי כהצטלבות תהליכים שונים, המתגבשת לכדי כרסום במערכות ייצור ידע אוטונומיות? אם כן, כיצד עוצב שיווי המשקל העדין שאיפשר מידה של אוטונומיה–ואולי רק אשלייה של אוטונומיה—בייצור הידע עד כה? ומדוע שיווי משקל זה הופר? או שמא רק האשליה נופצה? אם כן, מדוע דווקא עכשיו? האם "חופש אקדמי" וניתוקו של הידע מהפוליטי הוא אכן אפשרי? ומהי בכלל ההצדקה להבניית מרחבים אוטונומיים של ייצור ידע? האם היא נובעת מגופי הידע עצמם, או שהיא חיצונית להם, היינו פוליטית, חברתית, אוניברסאלית? אילו מנגנונים ואידיאולוגיות יצרו בעבר ומסוגלים לקיים בעת הזאת את המרחב המוגן שנקרא אוטונומיה אקדמית, וכיצד הם קשורים לשלטון ולמרחב הפוליטי המוכר לנו? באיזו מידה יש לאקדמיה עצמה חלק ביצירת תחושת המשבר, או המשבר עצמו, וכיצד קשורים השינויים במעמדה של האוניברסיטה לשינויים במעמדם ובכוחם של מערכי ידע אחרים?
אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה זו, בכנס שמארגנים מרכז מינרבה למדעי הרוח ומרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קרן היינריך בל והמחלקה לקשרי מדע בשגרירות גרמניה בישראל.
* דברי יעקוב פרי בתגובה להחלטת האגודה ללימודים אמריקאים להחרים את ישראל (הארץ, 16.12.2013)
לפרטים ראו תוכנית הכנס המלאה
סרטי וידאו של ההרצאות בכנס
ברכות ודברי פתיחה
אהרן שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב
אייל זיסר, דיקאן הפקולטה למדעי הרוח
מריאנה זפ, קרן היינריך בל ישראל
שי לביא, ראש מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה, אוניברסיטת תל אביב
הגר קוטף, מרכז מינרבה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
קווים אדומים, קווים מקווקווים: היסטוריה ותיאוריה של חופש אקדמי
יו"ר: סיני רוסינק
יוסי שוורץ, סיפור על אהבה וחושך: הדואליות של פרוייקט ההשכלה האירופית
רבקה פלדחי, הרהורים בלתי פוליטיים על הפוליטיקה של יחסי חברה-מדינה-אקדמיה
אייל חוברס, אלימות, שפה והאוניברסיטה העברית
אוטונומיות שבריריות: פצע פנימי או משבר תרבותי?
יו"ר: נווה פרומר
ראיף זריק, על גבולות ועל חצייתם: מה משרטט את הגבולות?
ליוויו מטאי, החופש האקדמי והסינדרום של חוסר אונים נרכש
אריאל רובינשטייין, הבכיינות של (חלק מ)האקדמיה הישראלית
שולחן עגול: החומרים שמהם עשויה האמת
יו"ר: מיכל גבעוני
תמר הגר, לא רצינית מספיק: ההיררכיה של ייצור הידע באקדמיה
אורנה עמוס, על הכללה והדרה באוניברסיטאות כמקום עבודה
דוד לוי-פאור, שיווי משקל נחות: מערכת ההכשרה של דוקטורנטים בישראל כמשל על הידע בעת הזאת
ענת מטר, הכח הסמוי
ידידיה שטרן, על אחריות הדדית בין אקדמיה וחברה
קפיטליזם אקדמי
יו"ר: נועם יורן
רות הכהן וירון אזרחי, בעונת הפשרת קרחוני המטפיסיקה: או ידע כ"סטרט אפ"
[תיעוד וידאו יעלה בקרוב]
סמדר נוי ודניאל מישורי, על כמה מההשלכות של אופני ההעסקה ה'גמישים' באקדמיה
שלוש פרספקטיבות על פוליטיות וידע
יו"ר: ישי בלנק
יצחק (יאני) נבו, על האוקסימורון "מערכות ייצור ידע אוטונומיות" ועל הכשל הכפול, התעשייתי והביקורתי, הגלום בביטוי "ייצור ידע"
עדי אופיר, על הלא-מודע הפוליטי של האקדמיה הישראלית
יגאל חלפין, דמוקרטיה ואמת
שולחן עגול: מרחבים של ידע: ידע, פוליטיקה ושוק במערכת המשפט, מערכת החינוך, בעיתונות ובצבא
יו"ר: שאול סתר
יפעת ביטון, על יכולתו של ארגון משפטי לשינוי חברתי להשפיע על ייצור ידע משפטי
חנוך מרמרי, על פער התיווך שנוטלת התקשורת בהעברת ידע לציבור
יותם פלדמן, הצבא המוסרי ביותר בעולם – צה"ל כצרכן ויצרן של ידע הומניטארי, משפטי ומוסרי
אדר כהן, כיצד בונים מקצוע לימוד במערכת החינוך? מבט אל המקרה המורכב של לימודי האזרחות בישראל
מיסוד ידע ותרגום בין תרבויות פוליטיות
יו"ר: יואב קני
ברברה קאזן, לתרגם את המילון של הבלתי ניתנים לתרגום
דגמר שפר, מערכות חמקמקות: ההיסטוריה של סין בכלכלה הגלובלית של ידע אקדמי
יורגן רן, לחשוב מחדש על הפשטות תרבותיות: המאבק על האוטונומיה של הידע
שולחן עגול: חינוך, אחריות, אזרחות
יו"ר: איתי שניר
גדעון קונדה, האקדמיה והקהילות הזרות בישראל
נמרוד אלוני, ריבונות חינוכית חדשה: לקראת רשות עצמאית לחינוך והעצמת האוטונומיה של המורים
איימן אגבאריה, ייצור ידע חדש בתחום החינוך: ניתוח שיח ביקורתי לעבודות מחקר לתואר שני ושלישי של סטודנטים פלסטינים בישראל
יוסי דהאן, המשפט בשירות ההפרטה: על אוטונומיה חינוכית, שוויון הזדמנויות ודמוקרטיה
ידע ורוח בין מציאות ואמת
יו"ר: גל הרץ
מייקל שטיינברג, ידע ומדעי הרוח
גבריאל מוצקין, התרבות העכשווית ומשבר מדעי הרוח
אביעד קליינברג, משרתם של שני אדונים
שולחן עגול: אקדמיה בין שוק ושלטון
יו"ר: לין חלוזין-דברת
יופי תירוש, הפרדה בין המינים במוסדות להשכלה גבוהה
דני פילק, אקדמיה, שלטון והון: גן השבילים הנפגשים
יוסי זעירא, מבנה האוניברסיטאות כמלכוד בידי כוחות השוק
איריס אגמון, "אנו נהיה הראשונים" (במלעיל): ייצור ושעתוק של היררכיות אקדמיות
מרדכי קרמניצר, כיצד להבטיח את החופש האקדמי מול השלטון וההון
